דיכאון

מהו דיכאון?
המונח "דיכאון" עלול להטעות בגלל השימוש היומיומי במילה דיכאון לתיאור תחושת דכדוך זמנית שיש לאנשים רבים לעיתים קרובות ואינה מבטאת בהכרח בעיה קלינית. תחושות זמניות של עצבות ודכדוך מהוות חלק נורמאלי וטבעי מחיינו, בעיקר כאשר הן קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים או תחושות פנימיות שליליות. בדיכאון קליני, לעומת זאת, תחושות אלו חורגות מכל פרופורציה של סיבה או גורם חיצוני. בחיי כולנו מתרחשים אירועים שעלולים להביא לעצבות, אבל אנשים שאינם דיכאוניים מסוגלים להתמודד עם אירועים אלו ולהמשיך לתפקד.
ניתן להציג את המונח "דיכאון" כעצבות, דכדוך, או מלנכוליה. אולם, עצבות אינה בהכרח הרגש הדומיננטי אצל האדם הדיכאוני. ניתן לחוות דיכאון גם עייפות או ריקנות, או לעתים כחוסר תחושה כלל. האדם הדיכאוני עלול לאבד את יכולתו ליהנות מכל הסובב אותו.
מקובל לראות דיכאון כמחלה שבמהלכה חווה האדם שינוי מהותי במצב רוחו ובדרך בה הוא רואה את עצמו ואת העולם סביבו. דיכאון היא הפרעה ייחודית שנעה בטווח שבין הפרעה קלה וקצרה לבין הפרעה ממושכת וחמורה, שעלולה אפילו לסכן חיים.
הפרעות דיכאוניות מופיעות בצורות שונות, כשם שמחלות אחרות כגון מחלות לב יכולות להופיע במגוון צורות. שלושת המופעים השכיחים הם – דיכאון מז'ורי, דיסתימיה והפרעה דו-קוטבית.
למעשה מדובר במשפחה של הפרעות המכונות "הפרעות במצב הרוח" או "הפרעות אפקטיביות".
עוצמת הדיכאון עשויה להשתנות, החל מאפיזודה דיכאונית מתונה, ועד לבינונית וחמורה.

במה שונה דיכאון מעצבות רגילה?
כאמור, כל אחד מאתנו חש עצוב מפעם לפעם. רובנו חשים כך כתוצאה מחוויות כמו מחלה קשה, פיטורין, מוות במשפחה או גירושין, אך גם כתוצאה מחוויות פחות קשות ומשמעותיות. תחושות אלו שוככות עם חלוף הזמן. דיכאון מופיע כאשר תחושות של עצבות עמוקה וייאוש נמשכים זמן ממושך ומפריעים לשגרת היומיום ולפעולות כמו עבודה או אפילו אכילה ושינה. אנשים מדוכאים חשים חסרי אונים וחסרי תקווה, ומאשימים את עצמם בתחושות אלו. חלקם שוקעים במחשבות על מוות או התאבדות. אנשים בדיכאון הופכים לעתים המומים ומותשים ומפסיקים לעסוק בפעילויות יומיומיות כלשהן. הם עלולים אף לנטוש את משפחותיהם וחבריהם. לטפל בדיכאון בהצלחה?

האם ניתן לטפל בדיכאון בהצלחה?
בהחלט. הדיכאון הוא מחלה בעלת סבירות גבוהה לריפוי, אם החולה מקבל טיפול מתאים. לפסיכולוגיה ניסיון רב שנים בלימוד וטיפול בדיכאון. קיימת עדיין סטיגמה לגבי קבלת עזרה בבעיות רגשיות ונפשיות, כולל בדיכאון. לרוע המזל, תחושות של דיכאון נתפסות לעתים כחולשה, ולא כסימן לכך שהחיים יצאו מאיזון. חשוב להבין שחולה בדיכאון אינו יכול להבריא בכוחות עצמו. חולי דיכאון שאינם מקבלים עזרה סובלים סבל רב. תחושות בלתי מוסברות ודאגות מלוות ברגש של בדידות, עלולות להחמיר את הדיכאון. לא ניתן להפריז בחשיבות של קבלת עזרה מקצועית במצב זה (ראו בהמשך פירוט על הטיפול הפסיכולוגי והתרופתי בדיכאון).

האם תרופות יעילות לטיפול בדיכאון?
תרופות יכולות להיות יעילות מאוד בהפחתת הסימפטומים של דיכאון עבור רוב החולים. מטפלים רבים מעדיפים שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי שכן מחקרים הוכיחו שזהו השילוב היעיל ביותר לטיפול בדיכאון. חלק מהסובלים מדיכאון מעדיפים שיחות על פני תרופות, במיוחד אם הדיכאון שלהם אינו חמור. כמובן שבכל טיפול תרופתי יש מידה מסוימת של תופעות לוואי אולם בשנים האחרונות יצאו לשוק תרופות מדור חדש עם תופעות לוואי מעטות יותר ובשיקולי התועלת והמחיר בלקיחת תרופות נוגדות דיכאון יש לחיוב משקל רב יותר מהשלילה (בהתעלם כמובן מעצם הסטיגמה של לקיחת תרופות פסיכיאטריות שהוא נושא מורכב ורצוי להתייחס אליו במסגרת השיחות הטיפוליות לפני ובמהלך לקיחת התרופה). הדיכאון עלול לפגוע קשות ביכולתו של האדם לתפקד בחיי היומיום. אבל סיכויי ההחלמה של אנשים דיכאוניים המקבלים טיפול מקצועי ומתאים, גבוהים ביותר. על ידי עבודה עם מטפל מוסמך ומנוסה, יכולים אלו הסובלים מדיכאון לזכות מחדש בשליטה על חייהם.
בכל תקופה נתונה של שנה אחוז לא מבוטל מהאוכלוסייה סובלים ממחלת דיכאון. מחלות דיכאון מפריעות לתפקוד הנורמאלי וגורמות לסבל וכאב לחולים עצמם ולקרובים להם. דיכאון חמור עלול להרוס את חיי החולה ואת חיי משפחתו, אך חלק גדול מסבל זה נגרם לשווא. רוב הסובלים ממחלות דיכאון אינם מחפשים ומקבלים טיפול, למרות שרוב החולים, ואפילו אלו הסובלים מדיכאון חמור, יכולים להחלים. תודות לשנים של מחקרים, קיימות כיום תרופות וטיפולים פסיכולוגיים שיכולים להקל על המצוקה ולהביא לריפוי. לרוע המזל, אנשים רבים אינם מבינים כי דיכאון היא מחלה הניתנת לטיפול. אם אתה, או מישהו הקרוב אליך, שייכים לקבוצת הסובלים מדיכאון שאינם מאובחנים, אנא קרא מאמר זה לעומק ופנה לטיפול מקצועי.

כיצד ניתן לדעת שהדיכאון חמור דיו ודורש עזרה?
ראשית, מדוע להתלבט? אם ישנן תחושות שליליות שפוגעות באיכות החיים כדאי לפנות לייעוץ מקצועי ולו לפגישה אחת שתרגיע את החששות. זו לא בושה לקבל תמיכה וייעוץ מקצועיים. יש לקבל עזרה מקצועית כאשר הסימפטומים של הדיכאון מופיעים ללא סיבה מקדימה ברורה, כאשר התגובות הרגשיות באות בעוצמה שאינה מוסברת על ידי אירועי החיים ובעיקר כאשר הסימפטומים מפריעים לתפקוד היומיומי. עזרה מיידית הכרחית כאשר האדם חווה מחשבות אובדניות.ת שונות לדיכאון

סימפטומים של דיכאון

לפי ספר האבחנות של ארגון הבריאות העולמי ICD, אפיזודה דיכאונית מלווה במצב רוח ירוד ובהפחתת פעילות, אנרגיה והנאה שהיו קודם תקינים. אליהם מצטרפים סימפטומים נוספים כמו ירידה בריכוז ובקשב, ירידה בהערכה ובביטחון העצמי, חשיבה שלילית ופסימית, הפרעות בתיאבון ובשינה וכדומה (לא כולם מופיעים).
לפי ספר האבחנות האמריקאי DSM מקובל לבחון האם קיימים לפחות חמישה סימפטומים מהרשימה שלהלן במשך שבועיים רצופים שלא הופיעו קודם לכן. לפחות אחד מהסימפטומים צריך להיות סעיף 1 או 2 אשר גורמים סבל או פגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי, או בתפקוד חשוב אחר.
1.      מצב רוח מדוכדך רוב היום, כמעט כל יום (אצל מתבגרים וילדים יכול לבוא בביטוי במצב רוח רגזני).
2.      הפחתה משמעותית בעניין והנאה בכל או כמעט בכל הפעילויות השגרתיות, רוב היום כמעט כל יום
3.      הפחתה משמעותית במשקל ללא עשיית דיאטה או הפחתה של תיאבון המתרחשת כמעט כל יום
4.      פגיעה בשינה – הפחתה או הגברה משמעותית של זמן השינה המתרחשת כמעט כל יום
5.      אי שקט מוטורי או פסיביות וכבדות מוטורית
6.      לאות או אובדן אנרגיה
7.      תחושות חוסר ערך או אשמה
8.      פגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז והקשב או הססנות מוגברת בקבלת החלטות
9.      מחשבות חוזרות ונשנות על מוות (או פחד ממוות) או מחשבות אובדניות (עם או בלי תוכנית פעולה), או ניסיונות אובדניים.מאנית-דפרסיבית)

דיכאון דו-קוטבי (הפרעה מאנית-דפרסיבית)
סוג נוסף של הפרעה דיכאונית היא הפרעה מאנית דפרסיבית, שמכונה גם דיכאון דו-קוטבי. הפרעה זו כוללת מחזורים של דיכאון ושל התרוממות רוח מאנית. מצבי הרוח יכולים להשתנות בדרמטיות ובמהירות, אבל לרוב מדובר בשינוי הדרגתי. בתקופה הדיכאונית, ניתן לחוות חלק מהסימפטומים של הפרעה דיכאונית, או את כולם, ובתקופה המאנית ניתן לחוות חלק מהסימפטומים המאפיינים מאניה, או את כולם. המאניה משפיעה ברוב המקרים על כושר החשיבה, השיפוט וההתנהגות החברתית. היא באה לביטוי בחדווה נטולת דאגות ובהתרגשות בלתי נשלטת. השפעה זו גורמת לבעיות ולמבוכה רבה. למשל, קבלת החלטות עסקיות ופיננסיות שגויות עלולה להתרחש במהלך התקופה המאנית. התרוממות הרוח מלווה במרץ רב הגורם פעילות יתר, אובדן עכבות, תחושת גדלות ואופטימיות ועוד.
בעיקרון תתכן מאניה שאינה מלווה באפיזודה דיכאונית ואז תנתן אבחנה של מאניה ולא של הפרעה דו קוטבית.היפומניה זוהי דרגה מתונה יותר של מאניה כאשר בצד השני של סולם החומרה ישנה מאניה עם סימפטומים פסיכוטיים בה קיים אובדן בוחן המציאות העלול אף לסכן את הפרט בצורה חמורה.
ציקלותימיה הינה מצב של אי יציבות מתמדת במצב הרוח שכולל מספר רב של תקופות דיכאון או התרוממות רוח בדרגה מתונה. מדובר בתופעה שאינה חמורה מספיק כדי למלא אחר הקריטריונים של הפרעה דו קוטבית אך גורמת לקשיים רבים בתפקוד ובאיכות החיים התקינה.
הסימפטומים של מאניה כוללים תופעות כגון עירנות ועוררות מוגזמות, אינסומניה (אי שינה) חמורה, תחושת התעלות וגדלות, דיבור בלתי פוסק, מחשבות מבולבלות שרודפות זו אחר זו (לחץ דיבור), חשק מיני מוגבר, עלייה משמעותית באנרגיה, שיפוט לקוי והתנהגות חברתית בלתי הולמת.יכאון בקרב נשים

דיכאון בקרב נשים

נשים סובלות מדיכאון בשיעור כפול מזה של גברים. נראה שגורמים הורמונליים תורמים לשיעור הגבוה של דיכאון בקרב נשים, בעיקר גורמים כמו שינויים במחזור החודשי, הריון, הפלות ודיכאון לאחר לידה. נשים רבות מתמודדות בנוסף עם לחצים של שילוב בין עבודה לטיפול במשפחה, חד הוריות וטיפול הן בילדים והן בהורים מבוגרים. מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי נשים שסובלות מתסמונת קדם וסתית חשו הקלה בסימפטומים הרגשיים והפיזיים כאשר הורמוני המין שלהן דוכאו. כאשר ההורמונים חזרו לרמתם הרגילה, אותן נשים פיתחו שוב את הסימפטומים. נשים שלא סבלו מתסמונת קדם וסתית, לא הגיבו למניפולציה זו. מכאן שיש קשר בין פעילות הורמונלית למצבי לחץ ודיכאון. נשים רבות סובלות מרגישות יתר לאחר לידת תינוק. השינויים ההורמונאליים והפיזיים, והאחריות החדשה של טיפול בתינוק, עלולים להוביל לדיכאון לאחר לידה. עצבות מתונה שכיחה מאוד לאחר הלידה, אולם כאשר הסימפטומים מתגברים ונמשכים יותר מכמה ימים, רצוי לקבל עזרה. דיכאון לאחר לידה עלול להיות מסוכן הן לאם והן לתינוק.

דיכאון בקרב גברים

למרות ששיעור הדיכאונות בקרב גברים נמוך מנשים הרי שעדיין מדובר בתופעה נפוצה ביותר. כמו כן יתכן שגברים מודים פחות בדיכאון ורופאים מאבחנים זאת פחות. שיעור ההתאבדויות בקרב גברים הוא פי ארבעה מאשר בקרב נשים, למרות שיותר נשים מנסות להתאבד. מעל גיל 70 שיעור ההתאבדויות בקרב גברים עולה, ומגיע לשיא אחרי גיל 85. דיכאון יכול להשפיע על הבריאות הפיזית של גברים באופן שונה מאשר בקרב נשים. מחקר חדש מראה כי למרות שדיכאון נקשר לסיכון גבוה למחלות לב גם אצל נשים וגם אצל גברים, יותר גברים מתים כתוצאה מכך. דיכאון בקרב גברים מסתתר פעמים רבות מאחורי מעטה של אלכוהול וסמים, או מאחורי ההרגל המקובל של שעות עבודה מרובות. דיכאון בקרב גברים מתבטא פעמים רבות לאו דווקא בתחושות של חוסר אונים ותקווה, אלא ברוגז ועצבנות, ולכן קשה יותר לאבחון. אפילו אם הגבר מודע לדיכאונו, פחות סביר שיפנה לקבלת עזרה, מאשר אישה במצב דומה. תמיכה ועידוד מצד המשפחה יכולים לעשות את ההבדל.

דיכאון בגיל המבוגר

ישנה דעה שגויה לפיה תחושת דיכאון בגיל מבוגר היא נורמאלית. ההיפך הוא הנכון, מרבית הקשישים חשים סיפוק בחייהם. לעתים כשהדיכאון מתפתח הוא נתפס כחלק נורמאלי מההזדקנות. דיכאון בגיל מבוגר, ללא איבחון וטיפול, גורם לסבל מיותר לאדם ולמשפחתו. כשאותו אדם פונה לרופא, הוא בדרך כלל יתלונן על סימפטומים פיזיים, ופחות יטה להתלונן על תחושות של עצבות, חוסר אונים ואובדן עניין בהנאות החיים, או אבל מתמשך. משום שקיימת נטייה לפספס סימפטומים של דיכאון בקרב קשישים, לומדים אנשי המקצוע לאבחן ולטפל בדיכאון זה. הם לומדים כי חלק מהסימפטומים הם תופעות לוואי של תרופות שהקשיש נוטל עקב מחלה פיזית, או שהם נגרמים כתוצאה ממחלה כלשהי. אם אכן מאובחן דיכאון, טיפול תרופתי ופסיכולוגי יכול להפוך את האדם למאושר ומסופק יותר. מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי פסיכותרפיה קצרה (טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר שעוזר לאדם בחיי היומיום שלו או עוזר לו להיפטר מחשיבה שלילית) היא יעילה ומפחיתה את הסימפטומים של דיכאון באנשים מבוגרים. פסיכותרפיה יעילה גם עבור אילו שאינם יכולים לקבל טיפול תרופתי. איבחון וטיפול יעילים בדיכאון בגיל מבוגר יכולים להפוך את אותן שנים למהנות ומספקות עבור הקשיש, משפחתו וסביבתו.

תהליך התאבלות המלווה בדיכאון וההבדל בינו לבין דיכאון קליני
תחושות דיכאון הינן תגובה נורמאלית למותו של אדם אהוב (התאבלות) ויכולות להיות מלוות בירידה בתיאבון, ירידה במשקל, נדודי שינה ועוד. למרות שהסימפטומים דומים למצב של דיכאון קליני הרי שמדובר בתגובה טבעית. הבעיה דורשת טיפול כאשר אין שינוי במצב הדיכאון לאורך זמן רב, כאשר קיימת התעסקות רבה במוות המשולבת עם תחושות של אפסיות, אשמה, ירידת ערך עצמי, חוסר תפקוד מתמשך ועוד. במקרים מסוימים עלולות לעלות מחשבות או ניסיונות אובדניים. משכה של התאבלות "נורמאלית" משתנה מחברה לחברה. בחברה היהודית מקובל לחשוב על תקופה של שנה ממות אדם אהוב כזמן סביר, אם כי הבקשה לעזרה מקצועית בהחלט צריכה לעיתים לבוא קודם לכן. תמיכה חברתית היא בסיס חשוב למניעת הפיכתו של תהליך אבל לדיכאון קליני.רעה הסתגלותית עם מצב רוח דיכאוניהגורמים לדיכאון

הטיפול הפסיכולוגי בדיכאון
ישנן גישות פסיכולוגיות רבות שעוזרות לאנשים בדיכאון להחלים. פסיכותרפיה מציעה לאנשים את האפשרות לזהות את הגורמים שהביאו לדיכאון שלהם ולטפל בסיבות הפסיכולוגיות, ההתנהגותיות והבינאישיות שגרמו לדיכאון. הטיפול הפסיכולוגי עשוי לעזור לאנשים דיכאוניים בנושאים הבאים: להצביע על הבעיות שתרמו לדיכאון ולעזור להם להבין אילו היבטים בבעיות אלו הם יכולים לפתור או לשפר. הם יכולים לעזור לאדם לשפר את הקיום הרגשי והמנטלי שלו. הם יכולים להראות למטופל כיצד התמודד בעבר עם רגשות דומים. הטיפול עשוי לשנות דפוסי חשיבה מעוותים שנלווים לרגשות של חוסר אונים וחוסר תקווה שמאפיינים דיכאון. למשל, אנשים דיכאוניים נוטים להכללות ולחשיבה במונחים של "תמיד" או "אף פעם". הם גם נוטים להתייחס לאירועים כלליים באופן אישי. מטפל מיומן יכול להציע נקודת מבט חיובית יותר על החיים.
מטפלים יכולים לבחון חשיבה וצורות התנהגות אחרות שיוצרות בעיות ושתורמות לדיכאון. הם יכולים לעזור למטופל דיכאוני להבין ולשפר דפוסי התקשרות עם אנשים אחרים, והשיפור יוביל לשינוי בדיכאון.
המטפל יכול לעזור לאדם לזכות בתחושות של שליטה על חייו והנאה מהם. האדם לומד לבחור בחירות וליהנות מחדש מפעילויות.
כל טיפול פסיכולוגי הוא בראש ובראשונה פתיחת מסלול לעזרה עצמית, כלומר, להחזיר למטופל את יכולותיו לעזור לעצמו.
אדם שחווה אפיזודה של דיכאון, רבים סיכוייו לחוות אפיזודה נוספת. קיימות עדויות לכך שפסיכותרפיה יכולה להפחית את הסיכון לאפיזודות עתידיות, או להחליש את עוצמתן. באמצעות הטיפול הפסיכולוגי, יכול האדם ללמוד טכניקות להתמודדות עם הכאב או עם דיכאון עתידי.
אין שיטה פסיכולוגית אחת שנחשבת ליעילה על פני האחרות. מחקרים הראו שפעמים רבות דווקא אישיות המטפל וטיב הקשר שנוצר עימו מנבאים בצורה טובה את הצלחת הטיפול יותר מגישתו התיאורטית של המטפל. לפיכך סוגים רבים של פסיכותרפיה, יכולים לעזור לאנשים הסובלים מדיכאון. השיחות עם הפסיכולוג יכולות לעזור למטופל להתבונן לתוך עצמו ולפתור את בעיותיו דרך חילופי דברים עם המטפל. לעיתים בשלב החריף של הדיכאון אין אפשרות להגיע להבנות עמוקות ויש צורך בטיפול תומך בגישה קוגניטיבית התנהגותית, לעתים אף בליווי "שיעורי בית" בין מפגשים. לאחר שיפור מסוים במצב הדיכאון ניתן להגיע לטיפול דינמי שעוסק הן בעולם הפנימי של המטופל והן ביחסיו הבינאישיים עם הסביבה. באופן כללי, מחלות דיכאון חמורות ומתמשכות דורשות טיפול תרופתי בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive–behavior therapy (CBT
בטיפול זה המטפל מתמקד על השפעתם של מחשבות בעייתיות של המטופל על התנהגותו הנוכחית ועל תפקודו העתידי. CBT נועד להעריך, לאתגר ולשנות את המחשבות והאמונות הבעייתיות הללו בעזרת הבניה מחדש קוגניטיבית. בשיטת טיפול זו המטפל שם דגש רב על "שיעורי בית" ופעילויות המתרחשות מחוץ לחדר הטיפול. המטפל מפעיל השפעה אקטיבית באינטראקציה הטיפולית ונושאי השיחה בטיפול קשורים לגישה פסיכו-חינוכית שבה מלמד המטפל את המטופל דרכים חדשות להתמודד עם מצבי לחץ. ניתן להבחין בין שני סוגים CBTעיקריים. הראשון הוא CBT שבו להבניה מחדש הקוגניטיבית של המחשבות והאמונות יש תפקיד מרכזי – למשל לפי הפרוטוקול הטיפולי שפיתחו בק ושותפיו במאמרם מ-1979. השני הוא CBT שבו בנוסף לרכיב האמור יש מרכיבים נוספים וחשובים אף יותר, למשל, הפעלה התנהגותית של המטופל, אימון טיפול תומך לא-מנחה (Nondirective supportive therapy (SUP . מדובר בשיטת טיפול לא מובנית ללא הפעלה של טכניקה פסיכולוגית ייחודית. הגישה פועלת בשיטות מקובלות המשותפות לרבים מהטיפולים הפסיכולוגיים, למשל, לאפשר למטופל לבטא את עצמו ולשתף בחוויותיו וברגשותיו, לבטא אמפתיה ולשמש מקור לתמיכה נפשית ורגשית בתוך ה-setting הטיפולי. גישה זו אינה מתיימרת לספק פתרונות או מיומנויות חדשות. היא מתבססת על ההנחה שהקלה של בעיות אישיות יכולה להיווצר באמצעות שיחה ודיון עם אחרים. גישה זו מתוארת בספרות בד"כ כייעוץ או טיפול תומך. אחת מהגישות האופייניות לסוג טיפול זה מיוחסת לעבודתו של רוג'רס משנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. לפי גישתו יש חשיבות מיוחדת ומרפאת לאמפתיה ולשיקוף שנותן המטפל למטופל אשר מביע את מחשבותיו ורגשותיו בפני המטפל.

טיפול פסיכודינאמי Psychodynamic therapy
המטרה העיקרית של הטיפול הפסיכודינאמי היא להגביר את מודעותו של המטופל לגבי עצמו וליצור אצלו תובנה לגבי קונפליקטים לא מודעים. הנחת היסוד של הטיפול הפסיכודינאמי היא שגורמים לא מודעים של המטופל בילדותו ולאורך ההיסטוריה האישית שלו, ובעיקר ביחסים הבינאישיים שלו עם דמויות קרובות, משפיעים באופן משמעותי על חייו בהווה ועל קשיים פסיכולוגיים עימם הוא מתמודד. בשיטת טיפול זו המטפל מתרכז בעברו של המטופל, במערכות היחסים שלו בעבר ובהווה, בקונפליקטים שלו וכדומה, ובאופן בו גורמים אלו משפיעים על תפקודו. המטפל בגישה זו מעודד את המטופל להעלות חומרים מהלא-מודע בעזרת חלומות, משאלות, פנטזיות ואסוציאציות חופשיות. יש להדגיש שבמהלך המחקר הנוכחי נבחנה השפעתו ויעילותו רק של טיפול פסיכודינאמי קצר מועד כדי שניתן יהיה להשוות בין יעילותם של הטיפולים השונים בניטרול גורם אורך הטיפול.

הטיפול התרופתי בדיכאון
קבלת טיפול תרופתי נוגד דיכאון מומלץ לפנות לרופא פסיכיאטר לייעוץ. כיום ישנם גם רופאי משפחה הנותנים תרופות פסיכיאטריות מסוימות אך בד"כ מומלץ להימנע מכך ולפנות לרופא מומחה בפסיכיאטריה.
כיצד התרופות האנטי דיכאוניות מרפאות דיכאון?
ישנם סוגים שונים של תרופות אנטי דיכאוניות, כולן עובדות על עיקרון העלאת רמת נוירו טרנסמיטורים מסוימים במוח (בדרך כלל סרוטנין, נוראפינפרין ודופאמין). לא ברור עדיין מדוע העלאת אותם נוירוטרנסמיטורים מפחיתה את חומרת הדיכאון. תיאוריה אחת גורסת כי העלאת ריכוז הנוירוטרנסמיטורים מביאה לשינויים בריכוז הרצפטורים (קולטנים) במוח, שאליהם אותם נוירוטרנסמיטורים נקשרים. השינוי הזה הוא שמביא לשיפור.
האם התרופות האנטי דיכאוניות הן למעשה סמים ממריצי מצב רוח ?
התשובה שלילית. בניגוד לממריצים שמשפרים את מצב הרוח של כל מי שנוטל אותם, התרופות האנטי דיכאוניות ישפרו את מצב הרוח של אנשים דיכאוניים בלבד. הבדל נוסף הוא שממריצים מביאים לשיפור מיידי ומהיר, בעוד שההשפעה של התרופות האנטי דיכאוניות איטית יותר ואורכת מספר שבועות. הממריצים יוצרים מצב מלאכותי, ואילו התרופות האנטי דיכאוניות גורמים למוח להגביר את הייצור הטבעי של הנוירוטרנסמיטורים.
איזה אחוז מהאנשים הדיכאוניים יגיב לתרופות אנטי דיכאוניות?
כשני שליש מהסובלים מהפרעה במצב הרוח יגיבו לכל סוג של תרופה אנטי דיכאונית. אנשים שאינם מגיבים לסוג התרופה הראשון שנטלו, יגיבו בדרך כלל לסוג השני.
כיצד מרגישים כשמגיבים ל תרופה אנטי דיכאונית? האם אחוש אופוריה כשהדיכאון שלי יגיב ל תרופה אנטי דיכאונית?
התיאור השכיח ביותר של האפקטים של התרופות האנטי דיכאוניות, הוא שהדיכאון כאילו עוזב את האדם, והחולה מרגיש נורמאלי. אנשים שמגיבים לתרופות האנטי דיכאוניות אינם חשים אופוריה. הם חשים עצבות כשקורים להם אירועים עצובים, וחשים שימחה כשקורים להם דברים משמחים. העצב שהם חשים כתוצאה מאכזבות, אינו דיכאון אלא תחושת דכדוך רגילה. התרופות האנטי דיכאוניות אינן גורמות אושר, אלא מטיבות עם הדיכאון. לא ניתן לקבל אושר בצורת גלולה.
כיצד ניתן לדעת שהטיפול נכשל? כיצד ניתן לדעת מתי להחליף טיפולים?
הטיפול האנטי דיכאוני אינו יעיל כאשר החולה ממשיך להיות מדוכא. כאשר מצב זה מתרחש, יבקש החולה בדרך כלל להחליף תרופה. לרוב הטיפול אינו מופסק בטרם עברו 8 שבועות מתחילתו. כל שינוי בלקיחת התרופה חייב להיות מתואם עם הרופא המטפל.
ישנם סיווגים רבים לתרופות אלו. שני סוגים של תרופות האנטי דיכאוניות נמצאות בשימוש כבר למעלה משלושים שנה. אלו האנטי דיכאוניים הטריציליקים והמעכבים המונואמיניים. ישנם גם תרופות אנטי דיכאוניות חדישות יותר, חלקן עם תופעות לוואי מועטות בלבד, אולם אף אחת מהן לא הוכחה כיעילה יותר משני הסוגים הותיקים הללו. למעשה, ישנם חולים רבים שאינם מגיבים ל תרופות האנטי דיכאוניות החדישות, ומטופלים בהצלחה בתרופות הותיקות. התרופות האנטי דיכאוניות הטריציליקיות (tricyclic antidepressant TCA) כוללות תרופות כמו אימפירמין(Impiramine) (טופאניל, אמיטריפטיניל, אלאוויל), דספארמין (Desipramine) , נורפראמין, נורטריפילין(Nortriptyline) (אוונטיל ופאמלור).
המדכאים המונואמינים (Monoamine oxidase inhibitors MAOI) כוללים טרניקלופארמין (פאראנט), פנאלאזין(נארדיל), ואיזוקרבואקסיד (מארפלן), שייצורו הופסק לאחרונה בארה"ב. קבוצה פופולארית נוספת של תרופות אנטי דיכאוניות מוכרת בעיקר מהפרוזק ששייך למשפחה של SSRI(Serotonin reuptake inhibitors). התרופות הראשונות מסוג זה ששווקו בארה"ב היו הפלוקאטין (פרוזאק),הסרטאלין (זולופט) והפרוקסטין (פאקסיל) שהגיעו מעט אחר כך. יש בסדרה זו מספר רב של תרופות המשווקות בשמות שונים.
טיפול בצמח מרפא: בשנים האחרונות הובע עניין רב בשימוש בצמחי מרפא לצורך טיפול בדיכאון ובחרדה. לדוגמא, צמח בשם St. John’s Wort שמשמש בעיקר לטיפול בחרדה מתונה,שימש עד כה בעיקר באירופה וכעת החלו לגלות בו עניין גם בארה"ב. מחקר שפורסם לאחרונה על ידי המוסד הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב לא תמך בשימוש בצמח עבור דיכאון מז'ורי, אך מחקרי המשך יערכו עבור סוגי דיכאון חלשים יותר. מחקר נוסף הראה כי St. John’s Wort פועל על צומת מטאבולית חשובה שמשמשת לפעילות של תרופות שונות, לטיפול באיידס, במחלות לב, דיכאון ותרופות נגד דחיית שתלים. לכן, המלצת המחקר היתה להזהיר את החולים משימוש בצמח זה עד קבלת תוצאות על אופן השפעתו בסוגים נוספים של דיכאון. צמחי מרפא נוספים שטרם נבדקו הם יופדרה,ג'ינקו, אכיניצאה וג'ינסאנג. כל טיפול בצמחי מרפא צריך להינתן רק לאחר התייעצות עם רופא.
טיפול חשמלי ECT
טיפול חשמלי היא דרך יעילה לטיפול באנשים הלוקים בדיכאון ובהפרעות מצב רוח אחרות. ניתן לטפל באמצעותECT בחולים עם דיכאון חמור שאינו מגיב לטיפול בתרופות אנטי דיכאוניות, חולים שסובלים מתופעות לוואי חמורות וחולים הסובלים מדיכאון כה חריף שיש לשפר את מצבם במהירות. שימוש ב ECT נעשה הן לטיפול בדיכאון והן לטיפול במאניה. ישנם אנשים הסובלים ממחלות גופניות חמורות שאינן מאפשרות להם ליטול תרופות אנטי דיכאוניות ולסבול מתופעות הלוואי שלהן, וה ECT מאפשר את החלמתם. ECT מביא לשיפור המצב הדיכאוני תוך שבועיים שלושה ולכן חולים החייבים להחלים במהירות, יכולים להיות מועמדים מצוינים לטיפול.
לטיפול בחשמל יצא מוניטין שלילי בשל העובדה שבעבר הוא בוצע ללא הרדמה וגרם סבל רב לחולים. כיום מדובר בטיפול שניתן תחת הרדמה ונחשב כטיפול יעיל וטוב. סדרה של טיפולי ECT כוללת בדרך כלל בין שישה לשנים עשר טיפולים. החולה מקבל תרופות שגורמות לשינה, רפיון השרירים והפחתת הרוק ו/או הרדמה כללית. הזרם החשמלי מועבר למוח באמצעות אלקטרודות. הזרם גורם לפעילות מוחית (EEG) שנראית כמו התפרצות חזקה. הטענה היא שהתפרצות זו היא שמביאה לשיפור הקליני שנראה לאחר סדרת טיפולים. מדיווחים של אנשים שטופלו ב ECT עולה כי 80% מהם חשו כי הטיפול הועיל להם ו 75% טענו כי קבלת הטיפול אינה מפחידה יותר מטיפול אצל רופא השיניים. ה-ECT הוא טיפול יעל ביותר בדיכאון, אולם יש ללוות אותו בטיפול של תרופות אנטי דיכאוניות. אם לא ניתן טיפול תרופתי, יש סיכוי של 50% לנסיגה במצב לאחר שישה חודשים. אין עדות לנזק מוחי כתוצאה מ ECT. אישה שקיבלה למעלה מ 1,000 טפולים של CT, ומתה מסיבות טבעיות, עברה ניתוח מוחי לאחר מותה ולא נמצאה כל ראייה לנזק מוחי שנגרם לה. יחד עם זאת, ECT גורם לבעיות זיכרון זמניות לאחר הטיפול שעלולות להימשך אף מספר חודשים. חלק מהמטופלים מתלוננים על בעיות זיכרון שנמשכות זמן רב יותר, אם כי לא נמצאה עדות לכך במבחנים פסיכולוגים.צמית של השפעת